יש את הרגעים האלה שאתה יכול לשמוע שיר ולחבר אותו ישירות לזמר, לנגיעות שלו, לזריקת המילים. כזה הוא ארז לב ארי, זמר שלוקח את הזמן שלו בין שיר לשיר, אבל כל אחד מהם מדויק להפליא כמו כיפת ברזל מוזיקלית שמיירטת רגשות. הטקסטים מהודקים עד כאב, בחירת הדימויים, הגיטרה שהולכת קדימה ומושכת איתה את המאזין. "תמיד ידעת לראות אותי אחרת", הוא שר על המורכבות של החיים שבהם אתה לא מי שאתה משתקף לעצמך במראה, אלא מי שמביט בך, ולפעמים גם חושף שהסיפור שאתה מספר לעצמך לא ממש נכון.
"יחידתי" הוא עוד חתיכה בפאזל המתגבש באלבום של ארז לב ארי, וכמו "לאהוב ולשחרר" הקודם והיפה שלו, מתמכרים אליו במהירות, גם בהיפוך התפקידים שבהם האישה היא זו שרוצה ללכת והגבר רק מספר לעצמו שהיא צריכה את אישורו. יפה ונוגע, כולל כפל משמעות שמתגלה בתחינתו אנה תלכי, שמעלה תהיות שמא הוא מבקש ממנה ללכת או תוהה לאן היא הולכת. שיר שרק ארז לב ארי יודע לייצר בידיעה שזמן, הכל זה זמן.
Comments