הדבר היפה בשיר הזה הוא ההגשה המאוד פשוטה של ארז לב ארי, שמניח את המילים לראווה ומעניק למאזין הזדמנות להתבונן פנימה. זה לא רק לאהוב ולשחרר, אלא העת לכל דבר בחיים, אפילו לקנות עגבניות, לעזוב, להישאר, להיות אמיתי וכן עם בת הזוג שלך ולדעת שהכל זמן וזמני, ואנחנו בני חלוף. אחרי הפרויקט המצוין שלו והמחווה לאריס סאן, ארז לב ארי חוזר לטריטוריה שלו, לשירה הישירה כשאפשר להרגיש כמעט בכל נגיעה את עמיר לב המצוין שכתב יחד איתו את המילים ללחן המינימליסטי.
יש משהו מאוד מרגש בשירה פשוטה, במילים ישירות שכל אחד יכול למצוא את עצמו בתוכן. וארז לב ארי, הוא מביא אותה בפשטות, ברגש, באמת. ובגלל זה "לאהוב ולשחרר" כל כך מיוחד ויפה.
