זה פשוט יפה, וקשה להסביר את זה במילים. אני עוקב אחרי הדרך הארוכה של ליר, ולאט לאט היא מתפתחת לזמרת מאוד אישית ואינטימית, כשלעתים היא עוטפת הכל בשירה שקטה ולפעמים עוטפת הכל בקצב אך בכל המקרים היא שרה את החיים שלה - וזה מרגש.
בכלל, המסע של זמרים אל עצמם הופך בשנים האחרונות למגמה מבורכת שבה ניכר החיבור שלהם לטקסטים שכתבו בעצמם ולא נוסחו על ידי AI או מחולל רגשות. לליר יש את זה, קול נוגע, מרגש, היא מצליחה לתת מוזיקה טובה שתעורר עניין ותסקרן לגביה וגם לגבי היצירה שלה. הנה אני הוא שיר שמוגש בצורה קטנה ומאופקת, טקסט מצוין וזמרת שנמצאת ברך לאלבום ראשון. יופי של דבר.
