שיר האהבה-אכזבה היפהפה הזה מתחיל איטי מאוד, אך כששלומי שבת ואיתי לוי פותחים מבערים – הטקסט של שבת ואבי אוחיון מקבל את הטאצ' הנכון לו. הסיטואציה הרומנטית המתוארת עוברת היטב, וההימנעות מקלישאות מיותרות מדייקות את המסר של השיר כולו שמשלב את הדור של שלומי שבת עם הדור של איתי לוי, לטובת "שלומי והחברים 3".
היין שנשאר נהנה מפזמון חזק וביצוע של שני זמרים מעולים, שיודעים להגיש היטב. לא מדובר בשירה טכנית אלא בכזו שכולה רגש, ואי אפשר לברוח מזה בכל האזנה. ובכלל, היכולת של שלומי שבת לצוות אליו זמרים לטובת הפרויקט שהחלק הראשון שלו יצא לפני שני עשורים, הופכת אותו לא רק למזר מצוין אלא גם למנטור שמכניס תחת חסותו את הדור הבא של המוזיקה הישראלית.
