שירה יעקבי החליטה שהיא חייבת להקליט את השיר שהיא כתבה לקובי מרימי לאירוויזיון ונשאר בחוץ. כששומעים את HUMAN מבחינים היטב כיצד נתפר למידותיו של מרימי, אפילו בניואנסים הקטנים. אם עוצמים עיניים אפילו יכולים לראות אותו שר את זה על הבמה ומקבל יותר מהכלום שהשיג.
אבל נשאלת השאלה האם מחוץ לקונספט של התחרות, יש ל-HUMAN זכות חיים וקיום, האם הוא לא היה שיר שמיועד למטרה מסוימת ושם הוא צריך להישאר? יעקבי זמרת טובה עם קול טוב, והעיתוי הנוכחי הוא הנכון בשביל השיר, שמעניק שביב של אופטימיות בתוך כל הכאוס הגדול. ובכל זאת, השיר סנכריני מדי, אפילו קיטש, מתוקף היותו אירוויזיוני. את הצביטה הקטנה על הפספוס שלו ברגע האמת הוא בהחלט משיג.
