לפני עשרות שנים זו הייתה דפנה ארמוני שאמרה לבחור שלה שהיא אוהבת אותו אבל עוזבת אותו, ואז פתחה במסכת הסברים על מה ולמה, אולי כדי למצוא נחמה ולנחם את הבחור. והנה שירה גבריאלוב לא מסבירה כלום, היא רוצה להתנתק, ללכת מתוך עוצמה אחרי שנמאס לה לשמוע כל היום הסברים מטרחנים (להלן בלה בלה בלה), ולהיות שלמה עם עצמה כשהיא חותכת את הכל כדי לא לנבול.
גבריאולב יחד עם קובי מנדלבאום (קוקי לבנה, בשבילכם) יצרו את השיר יחד מתוך תובנות החיים של שניהם, והביצוע של גבריאלוב שוב מוכיח את מה שאמרתי לא פעם: המוזיקה שלה לא שייכת לכאן, היא בינלאומית, מקורית וסוחפת. יופי של שיר, מסר מצוין וזמרת אחת כובשת.
