top of page
  • תמונת הסופר/תשחר אמאנו

שי צברי במגבלות קורונה: רק לנגן אהבה

ההופעה האינטימית של שי צברי בירושלים התקיימה מול קהל מצומצם בשל מגבלות הקורונה. גם עם מסכות, אפשר היה להבחין בהתרגשות הגדולה ובחיבור של צברי לשירים, כשלצדו הוד מושונוב משלים אותו בקלידים לערב קסום וייחודי

דקות לפני ההופעה של שי צברי, עולה מנכ"לית היכל פיס לתרבות ולאמנויות בירושלים אילה תורג'מן ומסבירה את הסיטואציה המוזרה. ברגע האחרון צומצמה כמות המשתתפים ל-50 במקום 80, ואנשים שרצו לצרוך קצת תרבות נאלצו לקבל ביטול. את התמונה השלימה ההוראה לצברי שלא להתקרב יותר מדי לקהל ולשמור על מרחק של 4 מטרים, כשעל הכל מופקד השומר שהזדקף כל פעם שצברי נע קצת קדימה.

שי צברי // מעליי דממה

כך מצא עצמו צברי מופיע מול 50 איש, כשלידו הוד מושונוב המצוין על הקלידים. צברי שיתף, שר, הרים, סיפר סיפורים מאחורי הקלעים ועל החיבור עם אהובה עוזרי המנוחה, ויצר קשר בלתי אמצעי עם הקהל, מהלך שהוא לא ממש יכול היה לעשות אם היו מולו 900 צופים כפי שלמשל היו בהופעתו ברדינג 3.

האינטימיות שנוצרה הובילה את ההופעה כולה. השירים המקפיצים כמו "המלך", "אבוא בגבורות אדיר", "שלום לבן דודי" ועוד, התקהלו בהתלהבות על ידי הקהל. אלא שהיו אלה דווקא החלקים השקטים שהפכו את ההופעה של צברי למיוחדת. ברגע אחד, אולי בשל הקהל המצומצם והאווירה הירושלמית, הוא השיל מעליו את הציניות והחל לספר על היותו ילד בבת-ים שהרגיש חנוק בבית הספר הדתי שבו גדל, וברח אל כתיבת השירים. כשהוא דומע, צברי ביקש לייצר תקווה לכל שומע, לטעת אמונה שהתקופה הזו תחלוף ותעבור ועל חשיבות ההיאחזות במשפחה, באמונה בילדים שלנו ובכל ילד, ועל ההתרגשות בכל פעם שמישהו שומע או שר את השירים שלו.

שי צברי // שלום לבן דודי

אקט הסיום המרגש שכלל את "תפילת הדרך" חיבר את הפינאלה היישר לחודש אלול ולחגי תשרי העומדים בפתח. "שתוליכני לשלום, ותחזירני לשלום", התפייט צברי, וסיים עם "ברוך אתה אדוניי שומע תפילה". ותפילתו של צברי עלתה ועלתה, ונחתה היישר בלבם של הצופים, שהתרגשו יחד איתו, בתקופה שכל מה שנותר לומר הוא אמן.

bottom of page