בואו נדבר רגע על שי נחייסי, לא הזמר, מספר הסיפור. היכולת של נחייסי להנחית למאזין את הסיטואציה ולהציב לו אותה מול הפנים עד כדי יכולת לדמיין הכל, משתכללת משיר לשיר. עוד לפני שפתחתי את הקומוניקט המצורף של מאחורי השאלות, כבר אפשר היה לחוש את סיפור המסגרת, את הריחוק בין הילד להורים שלו ולשער שמדובר במישהו שיצא מהארון וכבר לא יכול לדבר עם ההורים שלו על כלום, וכמה אמא שלו מתביישת בו, בילד שלה, שבסך הכל בחר את דרכו בעולם, ועם אבא אי אפשר כבר לדבר על כלום.
תחושת הבלבול, הריחוק והזרות מועבר בצורה רגישה ונפלאה. העיבוד של עדי רותם ועינב ג'קסון כהן נותן למילים של שי ורומי נחייסי לרחף ולנחות במדויק במקומות הנכונים. ביצוע מרגש של שי נחייסי, שאני בטוח שכל אדם שנמצא במקום הזה יאמץ אליו.
