אתי ביטון אוהבת בנות. את זה אנחנו יודעים, מכירים, ראינו, קראנו. מה הלאה? בואו נשיר על זה, אבל לא נלך לפופ הים תיכוני המוכר ולמקצבים המאוסים של מצעדי הגאווה ונזרוק את עצמנו בעזרת אופיר כהן לכיוון מוזיקת הפופ הערבית העדכנית, כולל משפט שלא מתחרז אפילו אם תוסיפו לשושו את השועל ("הוא אומר לי בואי נצא בשושו, שאף אחד לא ידע שיש לך מישהו") או תתרגמו לערבית. מה שיוצא מתוך כל הגאווה, זה שיר שבולט בשונות שלו בזמן שאחרות ממחזרות או הולכות על כיוון צפוי.
"נצא בשושו" פשוט נדבק לך לראש ולא יוצא, מהסוג שאתה אומר מה זה זה ומצד שני מזמזם בלי הפסקה. אתי ביטון מפתיעה בביצוע, בהגשה, ורק נותר לתהות אם אנחנו נחיה אותה ממצעד גאווה אחד לשני או נמצא אותה מתישהו גבוה במצעד הפזמונות. לשושו הפתרונים.
