מה בעצם כוחו של אדם אל מול האלוהים, אל מול השכינה ובונה עולם? רבים הטקסטים המדברים על אפסיותו של האדם מול הבורא, שמתחדדת בחודשי אלול ובימים הגורליים ששיאם יום כיפור. רועי פרל מסתכל על הנקודה הזו ומעלה תהיות, מעין טקסט אישי שבוחן את מקומו בעולם הגדול "בֶּן אָדָם כִּכְלִי רֵיק וּלְפֶתַע עַל רֹאשׁוֹ מְרַחֶפֶת שְׁכִינָה, לוּ יַשְׂכִּיל לְהָבִין מָה הַקֶּטַע בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בַּשָּׁנָה", הוא שר ומסביר הכל.
ההגשה של פרל לא הולכת למחוזות הדתיים, הוא בהחלט מציג קווים של דני רובס שמפיק לו את האלבום שבדרך, והטקסט היפה שלו מעניק עוד זווית להסתכל על המציאות. ראוי היה לתת יותר עומק למילים מבחינת העטיפה של הלחן והעיבוד, אבל את המטרה של "לעורר מחשבה" הוא בהחלט משיג.
