נשאלת השאלה האם זמרת צעירה שרוצה לשיר זיכרונות מהבית שלה, יכולה לעשות זאת כשמרחק השנים מאוד קצר. היא לא מספרת על המעברות, לא על הקושי, אין פה היסטוריה של הקמת מדינה או מלחמות, אלא פשוט תיאור של הבית ברחוב הגפן בקריית גת שבו גדלה רון פרץ בת ה-29 והיא רוצה שניכנס אליו, לצד סיטואציות לא ממש ייחודיות שהיא מתארת. אך האם הזיכרונות שלה סוחפים עד כדי כך שצריך לשיר עליהם, האם הם כאלה שאנחנו רוצים לשמוע עליהם? והאם, למשל, היא שמעה למשל את "איש וכינור" של להקת שפתיים השכנה משדרות כדי להבין איך מייצרים הכנסת אורחים כמעט מושלמת?
רון פרץ מוכשרת, המון פוטנציאל, וגם הביצוע שלה בזה הבית שלי מלטף ומוכיח שיש שם משהו. אחרי הפרויקט המרוקאי שלה, היא חוזרת לעברית, יש לה קול מצוין שאיתו היא משחקת בניסיון להכניס אותנו לסיטואציה ודומה שתצליח רק עם מי שמכיר את העיר. נמתין לכניסה לשאר החדרים בפרויקט הבינוי שלה, אולי אחד מהם גם יביית אותה על הסגנון הנכון לה שיטיס אותה קדימה.
רון פרץ תופיע ב-9.3.2022 בלבונטין
