מה עושה זמר שכל הזמן חפש ליצור משהו מחוץ למסגרת בזמן שהכל על מי מנוחות, ופתאום הכל מסביב הופך כאוטי? ראודור הוא בדיוק האיש הזה, שממשיך ליצור את שלו במציאות שבה הכל פופ ים תיכוני או דברים מתקתקים, הוא מביא את עצמו ומראה לכולם איך מנסרים את הגיטרה ואיך במציאות שבה כלום לא ברור, דווקא הלא ברורים נשארים הכי יציבים?
שיר שהוא שיתוף פעולה טוב עם בן שופן, שמייצר רוק טוב וסוחף בעיבוד משובח. ראודור עושה מוזיקה טובה, והלך לישון וקם מחדש אל המוזיקה ובתוך כל הכאוס הוא פשוט מתמצת את הכל – הכי ישר הוא הכי עקום, איך שלא תסתכלו או תשמעו את זה.
