22 שירים! יש באלבום החדש, שעל רובם אפשר היה לוותר או לשמור לימי מצוקה. הניסיון להציג רפרטואר כמה שיותר רחב הוא גם מה שפוגם ב"קצת שמח, קצת עצוב", שמכיל דברים יפהפיים לצד שירים שזמר במעמדו של אייל גולן היה צריך לפסוח עליהם
צריך להגיד את זה: רבים מתוך 22 השירים של "קצת שמח, קצת עצוב" הם חיקוי של שירים קודמים של גולן, אולי זה ניסיון לשכפל את ההצלחה ולהזכיר נשכחות, ואולי זו עייפות החומר. תני סימן (לטעמי הטוב באלבום) מתכתב היטב עם נגעת לי בלב, מילה טובה הוא הגיטרה בהתגלמותה של חיים משה, ארמון בחול המרגש לבת מיאל הוא שיר שיהפוך ללהיט בת מצווה קלאסי, שיר הנושא הוא לעיסה מובהקת של טקסט שנדחף בכפית אל תוך האוזן של המאזין. ראויים לציון גם סוף של כל סיפור שמיועד לאקסית, דרך חדשה עם הפזמון המצוין והקליט.
ומה לגבי השאר? גם מעריציו של גולן ישימו לב לסתמיות הזועקת מהם (מה ניסית לעשות ב"גלביה"?) או לנדידה למחוזות הצעירים עם וי כחול או מסיבה עם פפיון (המביך באלבום) ולעומס הלא נכון באלבום. זמר ברמתו של גולן, והוא באמת מבצע מצוין אם כי בשנים האחרונות יותר טכני, לא צריך 22 שירים. הוא יכול בקלות להוציא אלבום של 8-10 שירים מהודקים, ולשמור על מעמדו.
הניסיון לתפוס מרובה מיותר, הוא בעיקר מטביע שירים טובים בבליל של מוזיקה מיותרת, וחבל.
