אז הקצב המשגע של קזבלנקה חושף לנו על ההתחלה את עומרי לבו, מדויק, מביע רגש ומילים ומשתלב באווירת הסהרה שהוא מנסה להציג לנו. קצת רותם כהן כזה, שפותח גרון בצורה מצוינת ומעיף קדימה. הבעיה מתחילה כשמישהו החליט שצריך פה גם מרוקאית (כי קזבלנקה וזה) ומי יותר מרוקאי מאשר אריק משעלי, להלן הספר מרסל אוחנה משנות השמונים, שאמור לתת לשיר עוד גוונים אבל בתכל'ס לא מאפשר להתנתק מהדמות של אוחנה, ואולי מסיט את תשומת הלב מהשיר המצוין.
אחרי 02:30 אנחנו כבר מקבלים חפלת-חינה, וזה בעיקר מבאס כי בשביל לשיר במרוקאית צריך מישהו שהוא זמר, ומשעלי עם כל הכבוד ליכולות המשחק שלו, הוא לא זמר מרוקאי אלא כזה ששר במרוקאית. רואים את ההבדלים גם בכך שעל הצד בעברית, כולל הלחן, אחראים לבו ואור בן ברוך, ובצד המרוקאי משעלי. בשורה התחתונה, אם באתם לקבל קצת שכונה מרוקאית-ישראלית קיבלתם.
