מאור גרידיש שר באלבום הבכורה "רגשות נטושים" על אהבה לסוגיה ולעתים שוכח שיש מנגד מאזין שצריך להזדהות איתו. אבל יש לו הרבה במה להתגאות
שם אלבום הבכורה של מאור גרידיש "רגשות נטושים" מסגיר מידית במה יעסקו שבע הרצועות שיש בו. גרידיש שופך את לבו את תוך הטקסטים, זועק את אהבתו ואל אהובתו לכל אורכו, מתגעגע, מחפש, וחותם בדואט עם ארקדי דוכין שמספק את משפט המפתח שלאורו אולי נבנה כל האלבום: "אין דבר יותר חשוב מאהבה".
הימים הנוראים. הטוב באלבום
האזנה חוזרת ונשנית לגרידיש מגלה בו דברים טובים לצד כאלה המחייבים שיפור. כך, למשל, הפתיח הסיפורי של "שניצל פירורים" שובה לב אך חייב חידוד. שיר הנושא צעקני מדי ומפר את הקו שבו אהבה-אכזבה שבו אפשר לשיר בקטן וגם ישמעו אותך. יש לגרידיש מנעד קולי טוב, אך כשמגיעים לאלבום בכורה אין צורך בניווטים אלא בהצגת קו קולי מהודק, כך שלא ייווצר מצב שבו בכל שיר הוא "נשמע" אחרת.
אבל, ויש אבל. יש ב"רגשות נטושים" כמה דברים שבהחלט מייצרים לגרידיש קרקע יציבה. "הימים הנוראים", לטעמי הטוב באלבום, הוא שיר מצוין שפותח את הלב ומרקיע שחקים בפזמון המצוין. הטקסט של "בחורף הזה" משובח, "אם אחזור" נשמע כאילו הגיח משנות התשעים, וקצת מזכיר את מיכה ביטון המצוין. "אוויר" היפה והקטן, הוא ביטוי רגש מקסים.
"רגשות נטושים" הוא אלבום מקפצה, שממנו גרידיש יכול רק לצמוח. הוא הניח את הזרעים לאלבום הבא וחייב להיפתח יותר ולדעת לחלוק, לתת למאזין שלו להזדהות עם השירים ולא להפוך אותם לחוויה אישית. כשהוא ישיר החוצה – כמו בזעקה שלו ב"ימים הנוראים" הוא ימצא עוד כמה כאלה שמנסים לחבר את הרגשות הנטושים שלהם.