הקול של עדי אלבחר חם וטוב. השירה שלה אמינה והכוונה בכל מילה שיוצרת לה מהפה מאפשרת למוזיקה שלה לצאת החוצה טוב יותר. אחרי "ספרי עליי" המצוין, היא לוקחת אותנו הביתה, אל החום של סבתא מזל ז"ל, אל התבשילים של מי שהטמיעה בה אתה ברכה הנמשכת לדורות. היא גם משלבת את המרוקאית בפזמון כדי לחבר את הדורות (גם אם לעתים היא הוגה אומרי במקום עומרי), לתלכיד אחד מרגש ומעצים את כל מי ששומע אותה ונודד אל המטבח של אמא או סבתא שלו, שבו הרדיו היה מנגן שירים משם, מארץ המוצא, כשהעין צוחקת והלב בוכה.
עדי אלבחר היא כוח עולה ומתפרץ, זה קורה לה עכשיו כי היא מעזה להיות אחרת ולהביא את החום שלה מהלב אל הלב. וזה כל כך יפה, עד דמעות.
