בואו נתחיל מהסוף ונדבר על כך שספיר סבן פחות מסלסלת הפעם ואז היא נשמעת הרבה יותר טוב. היא יכולה לבטא צורה טובה יותר את המסר שכותב המילים היפות גל שריג ביקש להעביר, לא מושכת יותר מדי ומדייקת את המקומות שבהם צריך לתת סלסול קטן שיעצים, שומרת על איפוק ונהנית מלחן עוטף של ניר פרץ ושי אוחיון.
סבן היא זמרת טובה שצריכה כיוון. הביצועים שלה בטורקית מעולים, בעברית היא לעתים הולכת לכיוון הארד-קור מזרחית ומאבדת נקודות. אבל כשמונח לפניה טקסט טוב, כשהיא מורידה מניירות מיותרות – היא גם מצליחה להיות טובה יותר. יופי של שיר.
