יום אחד (אני מקווה) אצליח להבין את היכולת של משה פרץ להביא אותה בלהיטי ענק מרגשים וניצחיים לצד שירים כאלה, שנותר לתהות אם היו חלק מהתערבות או ניסוי חברתי. רמת השטחיות של השיר מתעצמת נוכח שורת הכותבים החתומה עליו ובהם אבי אוחיון, רותם כהן ומתן דרור, אנשים שמבינים מוזיקה וכאן מרשים לעצמם להוציא משהו שנמצא על גבול הזלזול במאזינים.
זה לא רק הטקסט הרע, אלא הביצוע כולו שנותן את התחושה שממש לא השקיעו כאן ואולי חשבו שהכל יכול להצליח נוכח השמות הגדולים ומשה פרץ שכבר עשה את זה עם קרמלה. אז זהו, שלא.
