יש משהו מאוד עוצמתי בשירה לאבא, וכשהיא מגיעה מזמר דתי מיד מייחסים זאת לאבא שבשמים. אבל משה כורסיה שר לאבא שלו, משתף אותו בפחדים כמו ילד שמסתכל על העולם דרך העיניים שלו ומחפש הגנה. מלחין השיר אוריין שוקרון המצוין שר לא מזמן על הילד, הילד שאנחנו תמיד נישאר גם בגיל 29 בואכה 30 של כורסיה. הביצוע המאופק של כורסיה הוא הקלף המנצח של השיר. לא מתפרק, לא זועק, מבקש לא לאכזב ואומר לאבא שלו שהוא גם רוצה להיות אבא שיתגאו בו, ובעצם מחמיא לו, ועושה זאת ברכות וברגש כמו שילדים מדברים מול אבא - בנחישות אבל משתדלים לא לבכות.
שיר רביעי בדרך לאלבום חדש, שבו כורסיה מפגין יכולות טובות ומרגשות. אבא שלו בהחלט יכול להיות גאה בו.
