מסיקה ופלס: האור נופל על אלה, שבירך אותן מלך

במשך שעתיים קרן פלס ומירי מסיקה הסבירו למה הן שתיים מעמודי התווך של התרבות הישראלית. סיפור האהבה שהתחיל ברימון הפך למופע סוחף, מלהיב, עם מילים משמעותיות ושתי דיוות שניצחו עם מוזיקה את כל מי שבז להן לאורך השנים

השיר הנועל של המופע הוא בעצם התכלית. מי היה מאמין שאחרי 20 שנה, מירי מסיקה וקרן פלס יעמדו על הבמה יחד וילהיבו עשרת אלפים צופים בהיכל מנורה בפעם השלישית ברציפות. האמת? כולם. מי שראה את הדרך של השתיים יודע שהיא לא הייתה פשוטה, כל אחת מהסיבות שלה, אבל את מפגן האחדות הזה על במה אחת אי אפשר היה למנוע גם אם היה יורד מבול, גם בשיא החום, כי האור נופל על אלה, שבירך אותן מלך.

צילום: מילי דיין

הופעה חיה היא לרוב המקום שבן זמרים נבחנים. את מירי מסיקה ראיתי לפחות 12 פעמים לאורך השנים, ובכל פעם מחדש היא מצליחה לרגש, לגעת, לשבור את הלב עם "עכשיו אתה חוזר בחזרה" (השיר הכי טוב שלה, בפער), לתת את הפאנץ' הנכון, ולהדגים עד כמה פספסנו אותה כשמדובר בשירה בערבית, כשהיא נותנת טעימה מאינתה עומרי ושוברת את ההיכל.

קרן פלס הייתה בשבילי גילוי מחדש. בעולם של תדמיות, אנשים שוכחים לעתים לפגוש את המציאות, ובמציאות, במילים המטורפות שלה, קרן פלס מעניקה השראה לכל שומע, חותכת עם המבול, לא חוששת מטעויות, לשים את הכל על השולחן וגם להפוך אותו כשצריך. כשהיא שרה על הצורך להיות אש מול אנשים קרים והיותה בית לעצמה, אתה מאמין לה, פשוט כי זו המציאות שלה. לאורך השנים פלס זכתה לקיתונות של בוז על הסגנון שלה, על הדחיפה העצמית קדימה כזמרת בזמן שכולם שמו דגש על היותה כותבת ומלחינה מצוינת, אך כשפוגשים אותה בהופעה חיה מבינים שמדובר במבצעת מעולה, רגישה, לפעמים נאלמת מהתרגשות (ובשביל זה יש את מירי מסיקה), וכן, אומרת לעצמה "מי היה מאמין".

קרן פלס עם אף אחת

במשך יותר משעתיים נתנו פלס ומסיקה תצוגת תכלית, שתיים שהן יותר מהשלם שהן מרכיבות, הומור פנימי שמשוגר היישר את הקהל שמרגיש שהוא יושב כאורח בבית של שתיהן ומאזין לשיחות ולשירים, גם אם מדובר בהיכל של 10 אלפים אנשים. מתרגש יחד איתן בשיר תקווה לשחרור החטופים כשעל המסך הגיבורים שכן הוחזרו הביתה, מדקלם את אף אחת שכל אחד אולי שר לעצמו בלב על המייל שהוא לא שלח, מוצא עצמו מול אלה המחלישים אותו כשאומרים לו שהוא חרסינה ולא פלדה, חש את המילים מקרוב ומגלה מה באמת הקסם של לייק וואנקה (שם רע לשיר מדהים) שבו "שווה לי לטעות אם אתה הטעות", ומאמין שבסוף יום חדש יזרח, ואם אתה בוכה אל תבכה לבד, רצוי יחד עם מדינה פצועה אבל אופטימית.

המופע הזה הוא חובה לכל אחד, למי שעקב אחרי מסיקה ופלס במשך 20 שנה, וגם עבור מי שרוצה לגלות מקרוב את שתי הדיוות שצמחו כאן. בלי תדמיות, בלי מסננים או פילטרים, פשוט לשבת ולתת להכל לזרום, וליהנות מהטובות ביותר שיש לנו, עם רפרטואר נדיר של 20 שנות יצירה וחיבור נדיר, שיצר פסקול נדיר ומיוחד במשך שני עשורים.

לכו ליהנות.