מגמת הדואטים לא חולפת גם על מירי מסיקה ועברי לידר, זמרים שכל אחד הוא מעצמה שעומדת בפני עצמה. אל החיבור הרגשי הזה מגיעים השניים בקצב קצת אחר, איטי יותר, שאני לא בטוח שייתפס בעת הזו כמו שמגיע לו. שיר האהבה היפהפה הזה, שהוא כמו משחק פינג פונג על שולחן קטן במיוחד ובו שני ענקים, הוא כמעט אירוויזיוני באריזה שלו, כאילו תלוש מהמציאות המוזיקלית בישראל.
ככזה, צפוי לו קהל מאוד ספציפי שיתחבר אל "ממרחק נשימה" עד שמישהו יגלה את יופיו שוב בעת המתאימה, שנדמה נמצאת במרחק נשימה או שתיים.
