כבר בהופעה שבה השיקה את האי.פי שלה שרשרת פרידות (חפשו חפשו) השיר הזה תפס אותי בגלל הביצוע מלא החיים שלו. מירב הלינגר הוסיפה לו קצת גרוב, קצת אלקטרוני אך שמרה על הליבה שלו כפי שביצע על הפסנתר בהופעה. ובכלל, הלינגר היא זמרת שמביאה בכל פעם פן אחר של עצמה וזה מה שמרכיב את הפסיפס היפה הזה שהוא החיים, שבהם אפשר להיות עצוב או לשיר טקסט כזה בצורה קופצנית ומדבקת.
ימים יעידו שונה מתכלית מהקצב שבו פגשתם עד עכשיו את מירב הלינגר (שכאן משתפת פעולה עם איתמר ציגלר מבלקן ביט בוקס), וימים יעידו מי נתן ומי לקח, מה שברור שזה שיר מבורך.
