מזרחי אירופי: כשהנציגים של המזרחית ישראלית ניסו לייצג אותנו באירוויזיון

מי התחרה פעמיים, מי התרסק, מי היה הכי קרוב, ולמה יש דחף לשיר על הארץ? רגע לפני שיובל רפאל עולה לשיר בבאזל, סקירה של המוזיקה הישראלית-מזרחית בקדם אירוויזיון שממנו אף אחד לא המריא לשום מקום. ובונוס: החידוש הכי מופרע לשיר שייצג אותנו

המוזיקה המזרחית ישראלית הפכה מזמן להיות הפופולארית בישראל, אך בכל הקשור לייצוג שלה באירוויזיון המצב שונה בתכלית. מאז הצטרפותה של ישראל לא ייצג את המדינה שיר בעל גוון מזרחי-ים תיכוני, על אף שבחורינו ובחורותינו האמיצים והאמיצות ניסו את כוחם לא פעם. מי שכן נשלח, כמו ליאור נרקיס או שרית חדד, הולבש בשירים שרחוקים מאוד (מאוד!) מהעשייה היום יומית שלהם. אז מי ניסה את מזלו לקבל דוז פואה, אבל נשאר בבית?

חיים משה - לחיים, לחיים, לחיים

הנסיך (אולי המלך) של המוזיקה המזרחית ישראלית ידע בשנות השמונים לעשות את המעבר הנכון והשתתף בקדם פעמיים. ב-1986 עם השיר "לחיים" המקפיץ, שהפך להיות להיט באירועים משפחתיים אך הגיע רק למקום השלישי. ב-1987 הוא ניסה שוב עם "ארץ אהובה" שכתב לו אילן גולדהירש, אך גם במקרה הזה חיים נשאר לשיר לארץ יפה. אבל בבית.

שימי תבורי - הסן רמו לא עזר

אצל תבורי ההיה די ברור שהוא מתאים לתחרות כמו כפפה ליד. השירה הרומנטית והפחות מזרחית שלו, סגנון הסן רמו, אמורים היו לקחת את שימי לחו"ל, אבל פעמיים הוא ניסה ונכשל: תנו לי רק מוזיקה ב-1985, וחי את מה שיש הלהיטי-מזרחי ב-1993, שהגיע רק למקום השמיני. באותה תחרות השתתפה גם לינט עם אני אנא, ושניהם ראו איך שרה'לה שרון טסה לייצג אותנו ומביאה את התוצאה הנמוכה ביותר בתולדות המדינה.  

זהבה בן - הקסם לא עבד

עבור זהבה בן, הקדם היה אמור להיות מקפצה למיינסטרים הישראלי, אך למרות התנופה האדירה שבה הייתה באותה תקופה, זה פחות עבד. שלא לומר התרסק. מקום אחרון בקדם 1992 עם "דף חדש" (שיר לא רע בכלל שכתב לה אהוד מנור) כשגם הגימיק של אחותה התאומה, אתי לוי, לא ממש הביא נקודות. ב-2005 היא ניסתה שוב עם "Peace and Love" וראתה איך שירי מימון טסה להביא את המקום הרביעי עם השקט שנשאר, במה שיהפוך להיות שיר האירוויזיון הכי מושמע אי פעם בישראל. סמיר שוקרי והכינור (וגם אפרת כהן) היו כאן, אך השילוב הערבי ישראלי לא עבד וגם הזיופים לא תרמו כלום, כל הדרך למקום התשיעי. גם רינת בר השתתפה עם "כמו חלום", שנחת במקום השביעי.

עפר לוי ולאה לופטין- במרחק נגיעה. או לא

טוב, החיבור הזה ששיגע את המדינה בשנות התשעים היה חייב להיות מתישהו מתורגם לייצוג בינלאומי, ולוי ולופטין הגיעו לקדם 1995 עם הארץ המובטחת (טוב, הרבה זמן לא שרו על הארץ) אך נשארו בארץ, אחרי שהקסם לא ממש עבד. זה היה קרוב, מקום שלישי, אבל בפער עצום מליאורה שנשלחה לשיר אמן באירוויזיון באירלנד והגיעה למקום השמיני.

אלי לוזון - שיר שתפור לאירוויזיון

אלי לוזון היה ועדיין זמר נשמה מעולה, והקול המשובח שלו יכול לבוא לידי ביטוי בכל סגנון. אז במקום לשיר חפלה או לתת חזק בקלידים, כאן הוא דווקא הוריד את המניירות המזרחיות לטובת בלדת-פסנתר מרגשת במיוחד, שלקחה אותו היישר למקום הרביעי בקדם 1995.  שיר שיכול היה להנחית את אירוויזיון בישראל.

סטלוס ואורן חן - חלמו אך נשארו בבית

הצמד הלוהט של המדינה החליט ב-2006 לנסות לקחת את החיבור שלו גם לקדם. חלום אוריינטלי שלהם היה תפור על הסגנון שלהם, היה בוזוקי, סינתי, ואפילו סטלוס שר בעברית. זה הספיק רק למקום התשיעי. באותה תחרות תמצאו גם את אבי פרץ עם "בואו ונרקוד" שסיים אחרון, וגם את אביבה ומאיה אבידן שהגיעו למקום השמיני עם "ילדה שלי". כולם הפסידו לאדי בטלר, שפידח באירוויזיון עם 4 נקודות, מקום 23 מתוך 24 והבנה שלא כל שנה יום הולדת.

עוד ראויים לציון: שימי רון ששר ב-2001 על ארץ מאושרת אך הגיע רק למקום השביעי, וסגיב כהן עם אומללה-לה שהגיע שישי. גם להקת חמסה הייתה בקדם הזה, והגיע רק למקום השלישי, כשטל סונדק מקדים את כולם.  

קוקו עושה שלמה

ועד שנצליח לשלוח לאירופה שיר מזרחי ישראלי, הנה חידוש של קוקו מאילת לשלמה ארצי ו"את ואני", שייצג אותנו בדיוק לפני 50 שנה. בואו נגיד שבגרסה כזו, ייתכן ואירופה הייתה נדהמת עוד יותר.