יש משהו מאוד קסום בשירה השקטה של מאור תיתון, שמדבר מהלב ומשכנע בשיר פשוט קטן ויפיפה שכתב על אהבה מפוספסת. לפעמים צריך פשוט להגיד את המילים הנכונות ולהתאים את הלחן והעיבוד הנכון כדי לקבל יותר, ותיתון מייצר את האהבה הגדולה שלו בצורה נוגעת ללב ומפעימה.
אחרי שנים שבהן כתב לאחרים ואולי לא קיבל את הבמה הראויה לו, תיתון מפלס אט אט את דרכו. טקסט פשוט יפה שזורק את השומע אל תוך החוויה שהוא עובר, והדימוי של השמש המאירה את הלב מאיר את השיר כולו. "איך שבא לי לחבק אותך בלילה", הוא זועק כשכולו געגוע שבא לידי ביטוי בשריפת זמן על חלומות. שיר רגיש ונוגע, של זמר מסקרן שהולך ומתפתח.
תיתון מספר: "השיר נכתב לפני שנה וחצי. ישבתי בתחנת רכבת בברלין, והמתנתי לרכבת. התבוננתי באנשים שעלו וירדו ובאלו שהיו בהמתנה לרכבת הבאה. כמוני. העיניים שלי ננעלו על זוג צעיר שהיה בעיצומה של "מריבת אוהבים". שבסופה רק אחד מהם עלה על הרכבת. זה נתן לי השראה לכתוב על כל האהבות המפוספסות, על הכאב, תחושת ההחמצה והתקווה להיפגש שוב יום אחד סתם ככה ברחוב".