לונה של לבנת בן חמו: ליהנות מהאור מול כל החושך

חמישה קטעים, שניים מהם פיוטים, ואלבום שנותן תחושה שאפשר לומר את הדברים בנחת, בשלווה, ולא לשכוח שבמקום שבו אפשר לתקן – מתקנים

לבנת בן חמו/ צילום יחצ

לפני כמה חודשים הייתי בהופעה של לבנת בן חמו. היא הייתה אחרי לידה, השיקה את אלבומה הקודם, וקשה היה להתעלם מהפיוטים שהגישה, לצד שירי האלבום. לא תמיד אישה עולה לשיר פיוטים, בטח כאלה שמזוהים מאוד עם הצד הגברי, אבל בן חמו היא כבר לא אחת שעוצרת בעיקולים הכי חדים. וכך, באלבום "לונה", אנחנו מוצאים את "שמע בני" מהמקורות, ואת רפא צירי של הרמב"ן, שמדבר על המכאוב של האישה בעת הלידה, ולמרבה ההפתעה הושר עד היום רק על ידי גברים.

חמישה קטעים יש בלונה, וכל אחד מהם הוא אמירה. על אישה ששוברת מוסכמות בגרסה האקוסטית של אמי כואבת לי ופועלת נגד כל הסיכויים, ועל זו שאפסנה את החלומות בז'קט הצהוב וכעת מוציאה אותו מהארון ועוברת לירוק, אחרי שנים שעצרה באדום. תמצאו כאן גם חידוש ל- Como La Luna, להלן ערב כחול עמוק, שיש לו גרסה בספרדית גם של שלמה יידוב.

אך מעל הכל בולטים הפיוטים. בעולם הגברי השולט, זה שבערבי סליחות שוכח את הנשים ואת הצורך של הדת לקרב, קשה מאוד להיות אישה ששרה פיוטים. אפשר לספור על כף יד אחת את העושות זאת, ואפשר גם לדחוף קדימה, וזה מה שעושה לבנת בן חמו. כי אם כבר שוברים קירות ומחיצות אז עד הסוף, ואם יש גברים שמבקשים מאלוהים שירפא את הכאב שלהם למרות שלא ילדו, גם ללבנת בן חמו מותר לקחת את הפיוט חזרה אחרי שלוש לידות. זה לא רק עניין של אומץ, אלא של תיקון.

השקט שעולה מ"לונה" מזכיר את זה שמתקבל כשבוהים בירח. כשאנחנו מול השמש תמיד נכווץ את העיניים, נתלונן על החום, ונמהר ללכת. מול הירח אנחנו שותקים, מתבוננים, נהנים מהאור שלו מול כל החושך. ככה גם האלבום החדש של לבנת בן חמו, שבו תמצאו את השקט בתוך כל הרעש, וכמו שהיא שרה, "תתנהג תמיד לדבר כל דברייך בנחת, לכל אדם ובכל עת, תנצל מן הכעס".

לבנת בן חמו תופיע במופע סליחות ב-18.9 במגדל דוד, וב-30.9 בכיכר ספרא יחד עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב.