מקרה האונס המזעזע באילת הוביל לחשיבה מחדש על תכנים המשודרים ובהם רמזים מיניים כלפי נשים, לצד עונשים קלים למורשעים בעבירות מין. האם ישראל, כמו אחרי רצח ג'ורג' פלויד האפרו אמריקני בארה"ב, בדרך לשינוי יחסה לנשים בעקבות המקרה? אל תבנו על זה
מקרה האונס המזעזע באילת (שממדיו עוד בחקירה) העלה שוב לסדר היום את נושא הנשים והיחס אליהם בתרבות. האם שירים המכילים ביטויים בוטים הם הגורם להתנהגות הבוטה וצריך להפסיד להשמיע אותם, האם היותם של מובילי תרבות וזמרים המתייחסים בקלות דעת לנושא מדרבנים מישהו להתנהג בצורה בוטה, או שמא הענישה הקלה שמקבלים מורשעים בעבירות מין היא המסמנת לכל אחד שאפשר לעשות מה שרוצים כי בסוף לא מחכה עונש משמעותי?
בחודש האחרון ההתעסקות סביב מין ותרבות הייתה בולטת במיוחד. משה איבגי קיבל שישה חודשי עבודות שירות אחרי שהורשע בשתי עבירות של מעשה מגונה באישה, רונן ביטי, אביה של עדי ביטי קיבל תשעה חודשים על תנאי אחרי שהורשע במעשים מגונים בשבע קטינות בנות 14-16. אליהם הצטרפו כמה שירים, שהבולט שבהם הוא של סטטיק ובנאל עם אנה זק ששרים על אישה "חמה כמו עוגיה", כעוד דימוי שפשט בשנים האחרונים במוזיקה הים תיכוני שם החיזור אחרי האישה הפך בוטה יותר, גס יותר, והשימוש בנשים גם בקליפים הפך נועז הרבה יותר. תוסיפו לכך את התכנים הבוטים של דודו פארוק, שהפך כוכב רשת וגם אישיות טלוויזיונית, ותקבלו את המשוואה הפשוטה שכסף שווה יותר מערכים.
"הבנות חמות כמו עוגיות". סטטיק ובן אל עם אנה זק
הראשונה להרים את הדגל הייתה שדרית גלגלצ לבנת בן חמו. "זה בעיקר האחריות האישית של כל אחד ואחד מאיתנו. ואנחנו כשדרנים ועורכים ברדיו, האחריות שלנו זה איזו מוזיקה להשמיע, ואיזו תרבות לקדם. אז אני מתחילה לחשוב מחדש על מה אני משדרת, לאיזה שירים אני בוחרת לתת במה ואיזה ערכים מקודמים בשירים האלה. ונדמה לי שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי שלא נשמע יותר על מקרים מחרידים כאלה כמו האונס באילת", שיתפה בן חמו בפייסבוק, אחרי שבחרה להשמיע את כל החבר'ה של מוניקה סקס, שנכתב על האונס בקיבוץ שומרת בשנת 1988.
האמירה של בן חמו חשובה ורבים צריכים ללכת בעקבותיה, אך לצערי עולם התרבות ידלג על מקרה האונס הנוכחי כמו שדילג על אירועים אחרים. אל תצפו שהנערה בת ה-16 מאילת תהיה המקבילה הישראלית לג'ורג פלויד האמריקני, שמישהו בישראל יעצור רגע כדי לעשות חושבים או בכלל יחבר בין המסרים הבוטים בשירים או בסרטים או על הבמה בגלל אותה ילדה מסכנה, שמישהו ירים קמפיין למען הילדה אם זה לא ישתלם לו כלכלית.
דודו פארוק. קליפ נועז עם אורית פוקס
התרבות האלימה כאן להישאר, המסרים הבוטים ימשיכו להתקיים והדבר היחיד שיעניין זה כסף. אם הייתי מוניקה סקס אולי הייתי מוסיף עוד בית לשיר שלה, אפילו שורה: "השטר הירוק לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה", וגם הוא יהיה רלוונטי גם בעוד 20 שנה, ממש כמו השיח על אלימות ואונס נשים.