אחרי שורת סינגלים שבהם חיפש כיוון, גם יונתן דרזי הצעיר פנה לכיוון האלקטרוני ומייצר יחד עם טל שטיין שיר קצבי ואלקטרוני שפונה לקהל היותר צעיר, על אף שנשמע כמי שירי הפופ שהיו מייצרים כאן בשנות השבעים-שמונים. הביצוע שלו השתפר, התחושה המתקבלת היא של שחרור, של מישהו שהוריד מעצמו משקולת ומנסה כעת לשיר את עצמו בצורה חופשית ביותר.
הפזמון מצוין, קליט וסוחף, ונותן לשיר את הבוסט המתאים שיידחף אותו קדימה, מה שלא קרה לדרזי בשירים אחרים. יש בישראל כמות אדירה של זמרים צעירים, צריך פשוט לבלוט ולהביא משהו אחר. לדרזי יש יכולות, הוא רק צריך למצוא את המשבצת שממנה הוא יקבל את הספוט שיאיר ישר עליו.
