אלבום ראשון הוא בדרך כלל הדרך להותיר חותם, לסקרן, ובן צור עושה זאת בצורה מצוינת ומרעננת. כן, יש גם דברים מיותרים, אבל מה שברור הוא שיש כיוון והוא נראה שמשי במיוחד
אי שם ב-2021 כשבן צור הוציא סינגל ראשון, הוא היה עוד זמר ששר על לב שבור במסע החשיפה של כל הצעירים. שנתיים אחר כך, אלבום הבכורה שלו "כשתעלה השמש" ממשיך באותו כיוון אבל יש בו משהו אחר, יותר מגובש, יותר נגיש, שונה ומתבלט. אלה לא רק הגיטרות, אלא בעיקר ההגשה המעולה שלו שמדגישה כל מילה בטקסטים ונותנת תחושה של "משהו קורה".
בהאזנה ראשונה האוזן מנסה לבחון למי הוא נשמע דומה. קצת אדיר גץ, אולי עומר אדם, לגימה ממושיקו מור, אבל בעיקר בן צור. שחקן חדש על המגרש, שמביא אותה ביציאה משובחת כמו "ברכה", פוסע על הנתיב המרגש של "מחפש אותך באחרות" הטריקי לביצוע, ומעיף קדימה ב"שובר שורות", ה-שיר של האלבום כולו, עם קצב מצוין ושירה נהדרת וסוחפת.
יש כאן 12 שירים, כל אחד מהם הוא עולם. אפשר לבחור מהן כמה ולהרכיב פלייליסט אישי, ואפשר לשמוע את הכל יחד ולגלות את הרגש שלו ב"זכוכיות" המחבק, את השילוב המצליח עם מיתר רובין ב"זוכר אותנו", ב"את האחת" שהוא שיר חתונות קלאסי, ובאמירה הישירה שהפשוט מנצח. וכמה הוא צודק. העובדה כי בן צור מעורב בשירים, כתב את חלקם, עושה את האלבום אישי ונוגע הרבה יותר, וזה מורגש היטב.
כן, אפשר היה לוותר על בומבמלה, אם כי מובן מדוע הוא נכנס לאלבום במציאות אלקטרונית, אבל גם זה לא פוגם ביופי שבאלבום הבכורה של בן צור, שמצא קו שלאורכו הוא צריך ללכת ולחבר בין נקודות הכישרון שלו. ויש לו, זה ברור כשמש.