יש משהו מאוד קוסמי בביצוע הזה של ליעד אלון, שמדברת על המשוכות העומדות בפניה, את הסיכון שהיא לוקחת בידיעה או בחוסר ידיעה שהכוח העליון יתפוס אותה בכל נפילה ויעטוף אותה. אבל יותר מכל זו ההגשה של מי שמאמינה בטקסט שהיא שרה, אולי אפילו שירה אוטוביוגרפית, של מי שיודעת שטוב לה עכשיו באמונה שלמה ובלכתה בדרך ושיש מי שיעטוף אותה לכל אורכה.
ליעד מצליחה לתת לשומע את התחושה שגם הוא שותף לדרך. את מה שהיא שרה לעצמה היא מצליחה לשתף עם אחרים, ולהעניק להם גם את התחושה שיהיה בסדר ויש מנהל לעולם. "הכי חשוך לפני הזריחה", היא מתכתבת עם שלום חנוך, ומאירה את החושך בקול המאיר שלה. שיר מרגש, ביצוע מדויק ועיבוד מצוין של ליעד גרושקה.
