הקסם של אינתי עומרי המחודש כובש

אני זוכר שהשיר הזה יצא, מיכה שטרית עורר אצל כל שומע את החיבור לאינתא עומרי של אום כולתום, והפך את השיר לשיר מצוקה שהודבק לכל מפעל שנסגר. מאז, הוא חודש על ידי מרגול שהכניסה בו קישורים לאום כולתום, אוהד דרשן ואוריאן שוקרון שגם נגעו במלכה, ועכשיו הוא שוב חוזר. האמת, חשבתי שחלבו את השיר הזה מספיק, אבל כששמעתי את העיבוד וההפקה המוזיקלית הנפלאים של פטריק סבג, ואת הקול המאוד מאופק של רביד פלוטניק מרחף מעל הכלים של התזמורת האנדלוסית אשדוד, משהו בי ניצת מחדש.

למה? פשוט כי הכוח של השיר הוא במילים שלו, וכשהמוזיקה מרימה אותן כמו אם אוהבת המרימה תינוק ביומו הראשון היא מבקשת מאיתנו להקשיב - ממש כמו שהיא מקשיבה לפעימות לבו. ואנחנו מקשיבים, ומגלים שכמו אז, גם עכשיו, הכל עניין של כלכלה ופוליטיקה, וכמה טוב שיש לנו את הבחורה שהיא כל חיינו. מופלא.

פלוטניק וסבג // צילומי יחצ