יש את הרגע הזה ששיר תופס אותך. אז יכול להיות שההפקה המעולה של תומר יוסף כוונה בדיוק לשם, אבל אז נכנסת דניאל סאן קריאף ובמילים עוצמתיות שוברת כל צליל ומרסקת. אל תתנו לטון השקט שלה להטעות, סאן קריאף באה טעונה ומציגה יכולה שירה שמאפשרת לקבוע שזה השיר הכי טוב שיצא לה מאז פנתה לקריירת סולו. כבוד הוא לא רק המילים, הוא המשמעות שנוטפת מהן ומאחלות לגבר האלים "למצוא בעצמך משהו טוב" בידיעה שזה לא יקרה, ולא בטוח שזה בכלל איחול.
השיר כולו נשמע כמו מסע, פעם פסנתר, פעם גיטרה חשמלית, והנה מגיעה הזורנה שמעירה לחיים את מי שקצת נרדם בהם. אהבתי מהשמיעה הראשונה, ולטעמי כבוד כאן כדי להישאר וגם אם לא יתפוצץ עכשיו (כי סאן קריאף מככבת עם שירים אחרים במקביל) הוא ימצא את הדרך שלו להטביע חותם ולעורר נשים לצאת בעוצמה ממערכות יחסים אלימות ולהשיב לעצמן את הכבוד, שמישהו אחר חשב שאפשר לקחת להן.
