דיקלה בבארבי: אין עוד אהבה כזאת

הזמרת המצוינת הציגה הופעה סוחפת, כובשת, מרגשת ובנויה היטב. חמש נקודות על ערב בלתי נשכח

צילומי יח"צ: אורית פניני

המצוין

דיקלה נתנה הופעה מחשמלת, סוחפת, מאוד קומוניקטיבית, עם שלל להיטים שלה וכאלה שכתבה לאחרים, והצליחה לכבוש את הקהל. להרבה זמרים יש נפילות במהלך הופעות, שירים שהקהל לא מתחבר אליהם, אצל דיקלה זה כמעט ולא קרה. חלקם עברו עיבוד מחדש, קיבלו גוון מותאם על ידי המנהל האמנותי לידור סולטן, ויצרו רצפים שבהם כל אחד מצא את עצמו. ניכר שהושקעה מחשבה רבה בתכנון ההופעה הראשונה של דיקלה אי פעם בבארבי, שהיה מלא עד אפס מקום.

הטוב

דיבור ישיר עם הקהל, בלי מסכות, שיתוף בחששות ובהתרגשות, וחשמל על הבמה שנוצר באינטראקציה מלאה עם מי שבא לבארבי. הקהל היה מגוון, כאלה שנמצאים איתה מתחילת הדרך, צעירים שפגשו את דיקלה בדרך עם "ואם פרידה", ו"שבע בערב",  וכאלה שעמדו לידי ופשוט התרגשו יחד איתה. רגעים כאלה אי אפשר לזייף, וניכר שדיקלה הגיעה לבלות על הבמה והעוצמות שלה זלגו אל תוך הקהל. בנוסף, דיקלה ביצעה מספר שירים שכתבה או הלחינה לאחרים ובהם מונו (שלומי סרנגה), תחזרי (שרית חדד), היחיד כאן שאוהב (משה פרץ) בניסוי כלים שלמעשה חשף לקהל עוד צד ביצירה שלה.

הפחות טוב

האלבומים הראשונים של דיקלה נעדרו מהבמה, וחבל. בוקר טוב, תבלינים, אהבה מוזיקה, אושר קטן, הם שהצמיחו את דיקלה בגרסה ההתחלתית שלה, שניצוצות ממנה היו לפרקים על הבמה עם שירים בערבית, מזרחית כבדה ועוד. רצוי היה לחשוף את הקהל גם ליצירות הללו, אפילו בגרסת בית ופזמון, כדי לתת טעם של תחילתה של התופעה אי שם בתחילת שנות האלפיים.

המפתיע

תוהה כמה אנשים העריכו שהם הולכים לקבל בהופעה של דיקלה מחרוזת שמתחילה עם אחידני מעאק של פאדל שאקר (בישראל הפך לשאני איתך של עופר לוי וזהבה בן), אני ואת של עופר לוי, יא ראייב (להלן הגרסה של חלום מתוק בערבית), חביבי יא נור אל עין של עמר דיאב, ולקינוח שיתוף עם מושיק עפיה עם שובר שתיקה. ובכלל, לשיר ערבית בימים מתוחים כאלה רצוי לציון, והקהל כנראה שם גם הוא את הפוליטיקה בצד ועף על זה.

המסקנות

דיקלה פעילה כבר 25 שנה, חתיכת תקופה בשביל זמרת, והדרך שלה רצופה שירים מעולים עם עומק טקסטואלי. חלקם, כמו לא מתנצלת, שבועיים או מסקרה שחורה, קיבלו ביטוי נכון יותר בהופעה שהדגישה את המסרים שלה, את היכולת לדבר על לב שבור לצד עוצמה נשית שלא מתנצלת על שום דבר ועל שום טעות. הופעה שחייבים להיות ולחוות, להרגיש מקרוב עוצמה של אהבה ותשוקה למוזיקה שקיימת אצל דיקלה, ועדיין בוערת כבר מעל רבע מאה.