השיר הזה הותיר אותי חצוי. מצד אחד זמר צעיר כמו בן ימין שמציג שירה יציבה וטובה, ומצד שני טקסט עמוס מדי שמאלץ אותו להתמודד עם מלל בלתי נגמר שהוא צריך לשיר. במילים פשוטות, בן ימין הוא אחלה זמר צעיר ומבטיח אבל השיר הזה גומר לו כמעט את כל האוויר ולא משאיר לו מקום להתעצם יותר. רואים את ההבדל בין הפזמון לבין הבתים, שבהם הכל דחוס לעומת הפזמון המשוחרר שמאפשר לו לפתוח גרון ולרוץ קדימה.
אני מבין את הטקסט, את הרצון לייצר את היום שאחרי בשלל כיוונים ותיאורים, אבל בהחלט אפשר היה לצמצם אותו ולתת לבן ימין יותר מרווח לנשימה ולמאזין פחות עומס על האוזן. מה שבטוח הוא שיש כאן פוטנציאל טוב מאוד וזמר בתחילת הדרך שעוד נשמע ממנו.
