ניסיתי להבין מה היה הצורך לחדש את "בן בלי בית" וגיליתי להפתעתי שכוונתם של ליאור אלמליח ואוריאל שי הייתה להתאימו לרוח הימים האלה, למצב הכלכלי הקשה. באמת? הגזמתם. האילוץ הזה מיותר. השיר עומד בפני עצמו יכול היה להיות עוד חידוש לפיסת היסטוריה שהתחיל עם אבנר גדסי ונחתה גם אצל זוהר ארגוב השבור, כשהלחן בכלל של מערבון משנת 1954, ואפשר היה להתרשם ממנו בדיוק כמו שהוא: שני גברים שמנסים לתת לו ניחוח אנדלוסי יחד עם תזמורת אלמוגרביה המצוינת.
יש פה אילוץ להישמע כאוב ומתייסר בשעה שהטקסט אמור לעשות זאת בעצמו. קחו את הגרסה של גדסי ותבינו לבד איך המילים של אבי קורן לא צריכות תיווך, פשוט לשיר אותן. העיבוד בביצוע של אלמליח&שי מצוין, אך יש כאן פספוס כי אל מול שתי גרסאות, אחת של בן בלי בית אמיתי, אין ממש מה לעשות.
