במהלך השנה הכל כמעט נעצר, אבל במכלול של תש"ף אלה האנשים עשו אותה הכי טוב שאפשר
חנן בן ארי לא חושב שצריך להסביר הרבה על מכונת הלהיטים המצוינת ששמה חנן בן ארי. זה מגיע עם פשטות, צניעות, יכולת כתיבה והגשה פנומנלית, ושורה של שירים טובים שחצו מגזרים ונדעו בעצבים הכי חשופים של הציבור בישראל, כשהם נעים בין אהבה, אכזבה, שיחות עם הבורא ואיסוף כל השברים כפי שעשה ב"שבורי לב" המשובח שלו.
ישי ריבו
זו לא המקבילה של חנן בן ארי, זו המשלימה שלו. בעוד בן ארי מתחבט, ישי ריבו מתמסר לבורא, מנהל איתו דיאלוג של אהבה ורצון לעשות "רצונך כרצונך". אווירת הקדושה בהופעות שלו, היכולת לגעת בנימים של הישראליות עם שירים כמו "הלב שלי" או להפוך את "סדר העבודה" במקדש לשיר כל ישראלי על אף ההטפה הדתית שיש בו, מייצרים מוזיקה יהודית-עכשווית חדשה ועדכנית המצליחה לגשר בין הציבורים השונים.
נסרין קדרי
גם לנסרין יזכרו את החילופים בעמדת המנהל בעקבות הסכסוך בין חגי אוזן לליאם הפקות, אך מעל הכל היא עשתה השנה צעד ענק מוזיקלית ואישיותית. האולמות המלאים, קיסריה המפוצצת, התזוזה אל המיינסטרים הישראלי, ולהיט כמו "אלבי מעאק" ו"בנאדיק" שהפכו לפסקול של כל תוכנית ריאליטי מוזיקה שמכבדת את עצמה. כל אלה מציבים את קדרי בעשירייה הראשונה של הזמרות הים תיכוניות בישראל – וזה כשלעצמו הישג.
גוסטו.
בטח שכחתם, אבל עד שהגיעה הקורונה גוסטו היה בכל מקום. כתב למירי מסיקה את זהרה, הרים אולמות עם תזמורת מזרח ומערב והמנצח תום כהן, הוציא אלבום שכולו בערבית, והחל לצבור תאוצה כאחד היוצרים הטובים שיש כאן, וגם כמבצע. גם בתקופת הקורונה המשיך ליצור, חיבר אליו את יוני יעיש לטובת "אחי" המצוין ומתחת לרדאר שמר על האיכות. הקורונה אולי מהווה מעצור, אבל שום דבר לא יכול לעצור את גוסטו המשובח.
צילומים: יח"צ מתוך אתר לינקטון