ליאל מליניאק לקחה ערב אחד גיטרה ויצאה לשיר בבר מול חמישה אנשים, כדי להרגיש את הקהל. בשבוע הבא (28.6) היא כבר תעלה להופעת השקת אלבום ב"תמונע" בתל אביב ותגשים חלום. "יש תסכולים ופחדים אבל החלום חזק מהכל. אבל המופע כמעט סולד אאוט וזה הכי מרגש בעולם", היא אומרת.
מליניאק בת ה-29 התחילה לשיר ולנגן בגיל תשע. הפידבקים החיוביים מהסביבה העלו אותה על מסלול לימודי פיתוח קול, כתיבת שירים, לימודים ברימון ויצירה. את הסגנון שלה היא מגדירה "ישראלי פופ עם נגיעות ים תיכוניות", אחרי שניסתה כמה סגנונות. הסינגל האחרון שלה "ככה זה" יצא באחרונה. "רציתי לטעום מהכל ולראות מה הכי מייחד אותי ובאמת מוציא ממני את כל האיכויות שלי כזמרת", היא אומרת. "ועכשיו אני לגמרי מרגישה שאני בכיוון המדויק בשבילי".
בשירים שלך נשמע כאילו את נאבקת עם המציאות, תובנות על גבי תובנות. מאיפה זה מגיע?
"כל השירים שלי נכתבו על תקופות בחיים שעברתי. לפני כעשור אמא שלי דבי נפטרה ממחלת הסרטן, אבא שלי עזב את הבית בגיל מאוד צעיר והקשר איתו נותק במרוצת השנים. אחי ואני נזרקנו לעמוקים מהר מדי, החיים שלנו השתנו בבום והיינו צריכים להתחיל ממש מהתחלה ולהבין איך אנחנו ממשיכים מכאן. החלל העצום שנשאר עם לכתה של אמי הביא גם חרדות, אבל גם למדתי מזה שצריך לדאוג לעצמי לבד כי אין מי שיהיה שם יותר. זה היה קשוח, אבל זה כל כך חישל אותי ועיצב אותי כבן אדם".
המוזיקה, היא מסבירה, עזרה גם לאחרים. לדבריה, אנשים ששמעו את השירים הזדהו איתם וסיפרו לה את סיפור חייהם. "באמת שאין דבר יותר מרגש מהרגע הזה, אני מרגישה כל כך מבורכת על הזכות הזאת לרגש אנשים".
את מאוד מוכרת ברשתות, וכעת עוברת לבמה. יש חשש לעבור מהעולם הווירטואלי לדבר האמיתי?
"תשמע, העולם היום הוא מאוד דיגיטלי הכל ברשת רץ מהר והופך ויראלי. הקהל מהרשת הולך איתי במשך שנים והיה חשוב לי לצאת החוצה, גם אם זה אומר לשיר במקומות הנידחים ביותר, אבל החלום חזק מהכל".