יש משהו בשירים של אמיר דדון שתמיד הופך אותם לגדולים יותר. ההגשה שלו מאפשרת לכל מילה לקבל משמעות, לכל משפט, וגם להוציא אותם בעיתוי שנראה פתאום אקטואלי מתמיד גם אם השיר נכתב לפני שנה וחצי. "הרוח הטובה" הוא שיר שמייצר אופטימיות אחרי שנה לא פשוטה שעברה על עולם התרבות בולו, וכך רבים שהיו "מלכים" מצאו עצמם בלי ממלכה, בלי הקהל שהמליך אותם.
לאמיר דדון יש קו מוזיקלי ברור והוא צועד בו בבטחה. "הרוח הטובה" הוא שיר לדרך, שיר עידוד, ובקולו של אמיר הוא מקבל את המינון הנכון שיאפשר מצד אחד להביט למציאות בעיניים ומצד שני להביט קדימה באופטימיות זעירה וזהירה. אמיר דדון קלאסי.
