קצת מפתיע לראות את ואליד אל ג'סים עם כאפיה, בעיקר כי רוב הקליפים שלו הוא בלעדיה וללא כל סממן דתי, אבל כנראה שהיה צריך משהו חיצוני כדי להבהיר שמדובר באמירתי ולא אחר. השילוב בין הישראלי ששר עם זמר מהאמיריות (שלא ממש מוכר בישראל) היה צפוי ומובן, ואלקנה מרציאנו הוא הראשון לתפוס את הגל שבטח יציף אותנו.
השיר עצמו קליט וטוב, הוא מייצר פזמון שמשלב את כל המילים שבישראל מדברים ביום יום, קצת שילוב של מוזיקה בדוואית בעיבוד מקפיץ לצד טקסט די צפוי של שלום וברוך הבא. אהלן ביכ הוא שיר מכוון מטרה והוא משיג אותה בקלות.
