הביצוע המקורי של שושנה דמארי ז"ל ובעז שרעבי היה מפגש בין דורי, בין זמרת ענקית לבין אחד היוצרים והאמנים הכי טובים שיש כאן. הבסיס שעליו הונח השיר עורר את הסקרנות ואת הציפייה למה שהתגבש, וכשהגיע הביצוע – הוא גם ענה על הציפיות במלואן, ואפילו יותר.
והנה כאן, אילנה אביטל המצוינת וזיו שמחון, שאינו מוכר לרבים מחדשים את השיר ואני תוהה מה הערך המוסף. הביצוע על גבול המהונדס, הדיוק הקולי הופך לדבר החשוב ביותר והקסם שהיה בין דמארי לשרעבי – איננו, בעיקר כי מדובר בחידוש שיש בו איקונה אחת בלבד. יש כאן ביצוע יפה של שני הזמרים, אך כל ריגוש נעדר מהמפגש הזה.
