חלפו שנים רבות מאז חידש אייל גולן את לנצח בני של אביבה אבידן, ועכשיו הוא רושם על שמו שיר "צבאי" נוסף (כן, היה לו גם את אם יש גן עדן), כשהפעם מהזווית של האבא הדואג לילדו שנמצא בשדה הקרב. שירים ברוח התקופה צריכים לדעת לשיר ולכתוב, ואצל גולן מורגשות העוצמות בעיקר בפזמון המצוין שכתב יחד עם אבי אוחיון ורותם חן, שמחזיר אותנו למקום שבו צריך פזמון חזק שיסחוב את כל השיר קדימה. בכלל, גולן פעיל מאוד בתקופת המלחמה, וזה עובד לו מצוין עם שירים טובים, חידושים מצוינים והמנונים מרימים ("עם ישראל חי) לצד שירי רגש מכוונים מטרה כמו ילד שלי.
אפשר וצריך גם לדבר על העיבוד שקצת מעקר את הרגש הנחוץ, כזה שיש, למשל, ב"גיבור של אמא" של משה פרץ, אבל המילים ודאי יאומצו בחום על ידי אימהות ואבות המחכים לילדיהם, וזו בעצם משימתו העיקרית של השיר - ושם הוא מצליח.
