אהבתי את השירה מנקות המבט של הבחורה, בטקסט שכולה בלשון נקבה שמושר על ידי גבר, שהוא אולי הצלע הנוספת במערכת היחסים הזו. הרעיון של אוראל יצחק טוב כי הוא פשוט מביא את הקול של זו שנשארה מאחור, שעדיין מתגעגעת בזמן שהבחור שלה כבר עם מישהי אחרת. יצחק מגיש היטב את הטקסט בסגנון "עידן יניב", מכניס בו לטעמי קצת יותר מדי קלישאות שאפשר היה לצמצם באופן כללי, אך גם מציג ניצוצות לא קטנים של כישרון ששווה לעקוב איך ויתפתח בהמשך.
לא יכולה לישון הוא שיר סטנדרטי בז'אנר הים תיכוני, ואולי יום אחר נשמע אותו מבוצע על ידי זמרת - שתכניס בו את האלמנט החסר בו: רגש של געגוע אמיתי מצד הנעזבת.
