היא פרצה בכוכב הבא, ניסתה את מזלה פעם ופעמיים, והנה היא שוב חוזרת עם סינגל חדש. תפסנו את אדווה עומר לראיון פתוח וחזרנו מלאי אמונה: "עברתי כל מיני קשיים בשלוש השנים האחרונות שאמורים היו לייאש אותי, אבל התחזקתי כמו סופה"
אדווה עומר זוכרת את הימים שסבא שלה קנה לה מיקרופון ורדיו מפלסטיק, שאפשרו לה להופיע לראשונה. מאז היא לא מפסיקה לשיר. אחרי חשיפה גדולה באייל גולן קורא לך, הכוכב הבא ודואט מצוין עם דודו אהרון, דומה שמשהו קצת נעצר אצל עומר, שחוזרת עם סינגל חדש "סרט מטורף", שכתב לה אבירם דרעי. "כל הזמן רציתי לעשות מוזיקה, אבל לא היה כסף. אז עבדתי במלצרות וחסכתי. קניתי ערכת קריוקי כדי ל הופיע, אפילו בפני אדם אחד", היא אומרת בגילוי לב.
עומר בת ה-28 מטבריה מנהלת כיום את עצמה וגם בוחרת את השירים. אפשר לשמוע בקול שלה את תלאות הדרך שעברה, את הרצון לפרוץ קדימה. "עד שהגעתי לריאליטי שרתי, אבל אף אחד לא ידע. בוא נגיד שהייתה זמרת אחת במוזיקה הים תיכונית והיה קשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית", היא אומרת. "ציפו שאני אעוף וזה לא קרה, אבל אני אדם שמאמין שהכל לטובה וזה יקרה. אין ודאות לשום דבר, הקהל צריך בסופו של דבר לאהוב אותנו. נכון, הייתה ממני ציפייה אבל בשנים האחרונות עברתי כל מיני קשיים שאמורים היו לייאש אותי, אבל התחזקתי כמו סופה".
בחודשיים האחרונים הוציאה שני סינגלים: שירת חיי וסרט מטורף, שאת שניהם כתב והלחין אבירם דרעי. "השיר הראשון מדבר של הדרך שעברתי ועוברת בתעשייה. המילים הם שיישארו בסופו של דבר ולא שום דבר אחר. התחלתי מהמועדונים הקטנים ואני מתפתחת. 'סרט מטורף' הוא שיר על פרידה והדרך היחידה שיכולתי להעביר זה בקול שלי עם הצרידות והלכלוך. מאמינים לי כשאני שרה כי אני בסך הכל שליחה".
דווקא בקורונה הוצאת שני הסינגלים. לא היה חשש, בכל זאת התעשייה די רדומה שלא לומר מתה.
"הפוך, אבל דווקא מהמקום הזה צומחת ישועה. זה הזמן המדויק להוציא שירים ודווקא עכשיו להשמיע את הקול שלי. הקהל שאוהב אותי משתף, ומתחבר לסיפור שלי".
ספרי לי איך זה להיות אישה זמרת בעולם הים תיכוני מזרחי.
"לא היה לי פשוט, היו מועדונים וגברים שחששתי מהם, אז הייתי מגיעה עם אמא שלי. כעת אני מנהלת את עצמי, בוחרת עם מי ללכת, למי לפרגן, ואני מאוד מאמינה בעצמי. אין קו שאני הולכת על פיו, אני באה לרגש ולשמח ולשרת אנשים עם הקול שלי. כל שיר הוא במטרה שיתחברו ויוכלו לרקוד אותו בעתיד".
עברת שלוש שנים לא פשוטות. ציפית שמישהו מהתעשייה יבוא לקראתך, יסייע?
"לא. אחרי כל מה שעברתי אני מאמינה במה שאני עושה ואנשי שמחה על המקום שבו אני נמצאת בו היום. מי שיהיה איתי אני אבחר אותו בפינצטה ואשאר איתו לאורך כל הדרך. ההצלחה בשבילי היא להיות בעשייה, להעביר מסר בשירים שלי וכשזה קורה, אם זה נוגע באדם אחד או שניים, מבחינתי ניצחתי. עצם העובדה שאני ממשיכה לעשות מוזיקה ומתראיינת כאן זה אומר שניצחתי. אני לא מצפה מאף אחד לשום דבר, אני רוצה להוציא שירים, להיחשף, לספר את המסע שלי מהילדות ועד היום. אני לא רק זמרת, אני מביאה אופי ואישיות וגאה בדרך שעברתי, עם כל ה'לא' שקיבלתי".