בבית הראשון אביב בכר כאילו מסמן לנו "חכו רגע", ואז מהפזמון והלאה הוא מתחיל להעיף אותנו קדימה עם שיר פשוט קסום. העיבוד שלו יחד עם עמית שגיא ופילוני וההפקה של שגיא, מייצר דיוק מקסימלי של 2:47 דקות בלבד, אבל כמה יופי יש בשיר הזה שפשוט גורם לך להתאהב בו משמיעה ראשונה.
יש הרבה שירים שמנסים לעודד, לתת תחושה שמפיגה את הבדידות, אבל יש כאן משהו אחר, סוחף יותר, כיסוי מלמעלה של האדם שאיתך ומלמעלה עם אלוהים ששומר מעל לאורך כל הדרך. "צא לאור עכשיו
ותזרח תזרח, אלוהים גדול, אל תשכח אף פעם", שר אביב בכר ואז מתפייד בסוף השיר כדי שנבין שגם בלבד הזה יש מי שנמצא לצדנו. מופלא ומצוין.
