תעצמו עיניים ותצללו את בית הכנסת, אל המזמור אולי העוצמתי ביותר שאתם מכירים ביום הכיפורים. עכשיו תנגנו את "אל נורא עלילה" של עמר וכהן, ותגלו עולם אחר. יש משהו עדין בביצוע, מעין השלמה עם המצב, פחות אשמה כלפי מישהו אחר שיצר את העלילה, אלא בקשת רחמים בדרכי נועם, בניסיון לפתור את המצב.
כהן ועמר חברים יחד בקבוצת ג'אם בפרדס חנה והשיר שהפך להמנונם הפרטי, רואה כעת אור. הלחן של עמר, הנגיעות הברורות של כהן, הופכים את ההגשה שלהם למרגשת ושלמה במיוחד.
