הסינגל השלישי מתוך הפרויקט "לעת זקנה עזבוה" של ישראל בונדק לזכר אמו סבריה ז"ל, הוא כמו עץ של אהבה המפיץ את זרעיו לכל עבר היישר אל תוך הלב. המילים של יוסי גיספן ובונדק הן סיפור-שיר שמגלה לכל שומע את תבונתה וגדולתה של המנוחה, ומצליחות להעביר את המסר הברור מי הייתה האישה, כשהלחן של בונדק עם דורון אלימלך מזכיר ימים נשכחים וטובים.
לאוריאל שלומי יש קול שחותך את הלב, והחיבור עם הטקסט מוציא ממנו ביצוע מרגש במיוחד, שעושה כבוד לסבריה ז"ל. שלומי כאילו לוקח את המאזין בידו, ומוליך אותו אל סמטאות השיר ומגלה לו עולם. מרגש וטוב.
