נאור דנין הוציא חמישה סינגלים בדרך לאלבום בכורה בגיל 32, ומציג קו מוזיקלי מגוון בהשפעות מקומיות. את המוזיקה הוא לקוח גם לשיטת אימון שבה הוא עובד עם בני נוער בסיכון: "זכות גדולה עבורי לחשוף בפניהם עולם חדש בדרך להגשמה עצמית"
נאור דנין עוד זוכר את ההופעה הראשונה שלו. אחרי שחזר מהטיול הגדול דרום אמריקה הוא החליט לעלות על הבמה באיניגו מונטויה בעמק חפר, מלווה בעדי לוי הגיטריסט. 300 איש הגיעו, ודנין נאלץ לאלתר עוד שירים, לשיר כל מיני גרסאות כיסוי וגם לשלוח את לוי לנגן עשר דקות ברצף, עד שהוא יחליט איך ממשיכים.
נאור דנין //טיפש
תשע שנים חלפו מאז, ודנין בן ה-32 עדיין מתרגש מהקהל שמגיע לשמוע אותו. "זה לא מובן מאליו שמגיעים להופעות הרבה אנשים. יש היום המון זמרים והופעות ואין כל כך הרבה קהל בישראל, ככה שאני מעריך את זה מאוד. גם אם יגיעו רק 20 אני אעריך את זה ואתן את כל כולי. אני מודה על כל רגע שבו אני זוכה להופיע מול אנשים. זה העיקר מבחינתי, הדובדבן של המסע המוזיקלי זה המפגש עם הקהל".
דנין ממושב אלישיב בעמק חפר עוסק במוזיקה מאז גיל 15. את הופעותיו החל לאחר השירות הצבאי, ובחמש השנים האחרונות יצר את אלבום הבכורה יחד עם יקיר בן טוב שהפיק מוזיקלית, ובו אירח גם את נרקיס. האלבום אמור לצאת אחרי החגים. "במהלך הדרך מצאתי והמצאתי לעצמי הרבה סיבות כדי לא לעשות את זה, אבל דברים שעברתי בשנתיים האחרונות האיצו את התהליך ועזרו לי להבין שאין זמן טוב יותר לעשות את זה כמו עכשיו".
להוציא אלבום הפך להיות משהו מאוד לא שגרתי במציאות דיגיטלית.
"הקלטת האלבום הזה היא למעשה חלום שמלווה אותי יותר מ-20 שנה. כילד אני זוכר שמאוד התרגשתי לקבל דיסק פיסי כמתנה, ידעתי שזה מוצר שמלווה בתהליך יצירתי מורכב והשקעה גדולה וסיקרן אותי הדרך שעושה אמן עד שהוא מגיע למוצר המוגמר הפלאי הזה שנקרא – אלבום".
הסינגל האחרון שלו, "טיפש", צולם במושב אלישיב, ומיד מעלה את השאלה מיהו אותו טיפש. "הטיפש הוא אני, אבל בעצם כל אחד שבורח מהאמת שלו ולא מבין שלא צריך לחפש רחוק כדי להגיע לנחלה", אומר דנין. "למען האמת, ההשראה שלי בכתיבת השיר הייתה אחי הבכור, אדיר. עם השנים הבנתי כמה טעיתי לגביו, מכיוון שבעבר חשבתי שהוא טיפש במובן מסוים ועם הזמן זה התגלה לי כגאונות. אמביציה מטורפת ללכת אחרי החלום שלך בכל מחיר, בלי לחשוב מה אחרים יגידו או יחשבו, פשוט ללכת עם האמת שלך עד הסוף ובכל מחיר".
דנין מעיד שגדל בבית מוזיקלי. "אבא שלי שר וכותב, גם סבתא שלי שתחיה עד היום (בת 93) אין רגע שהיא לא שרה או מתופפת ויש לנו במשפחה עוד לא מעט כאלו שהמוזיקה זורמת להם בדם".
מה שמעתם בבית?
"בעיקר את חיים משה, שהוא חבר משפחה קרוב, מוזיקה תימנית, שימי תבורי, יואב יצחק, ציון גולן, דקלון, סגיב כהן ועוד. ההשפעות המוזיקליות שלי הן בעיקר ישראליות, גדלתי על אמנים כמו אביתר בנאי, אהובה עוזרי, חיים משה, מאיר בנאי, דודו טסה".
בשבע השנים האחרונות הוא עובד עם בני נוער בפנימיות, בתי ספר, מוסדות בלתי פורמליים ובאופן פרטי. "העבודה עם בני נוער היא הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי בתור עבודה שהיא לא מוזיקה אבל יש בה המון עניין, רוח, מטרות וריגוש. אני עובד בשיטת "אימון אמנותי", שיטה שבניתי בעצמי ומשלבת בין עולם האימון (קאווצ'ינג) לכלים מוזיקליים (כמו כתיבה יוצרת, שירה, נגינה, עבודת במה, משחק ועוד)".
אתה מזהה את עצמך שם?
"בתור ילד שהיצירה הייתה המפלט המרכזי עבורי אני יודע שיש כמוני עוד הרבה ילדים וזו זכות גדולה מבחינתי להגיע אליהם, לגלות בפניהם עולם חדש ולסלול איתם ביחד את הדרך שלהם לביטוי עצמי, הגשמה ועוד".
נאור דנין יופיע ב-2.10.2019 בסינקופה חיפה