רוסיליו, שכתב לעומר אדם את "שני משוגעים", נע לקדמת הבמה ומוציא את הבלדה הרגישה הזו, המספרת על שברון הלב, ורחוקה כמזרח ממערב מהלהיט שהנפיק לאדם. הגבר הרומנטי והרגיש אינו זר במוזיקה הים תיכונית, ודומה כי בשנים האחרונות יש פריחה ממשית של מאהבים שבורי לב וכועסים, וחייבים לעשות זאת נכון.
רוסילו פוגע בו, בשירה הנוגעת, בלחן המינימלי שנשאר ברקע של הזמר ומבקש לנו להידבק לטקסט היפה.
זה לא משהו שלא שמענו, אבל יש משהו בביצוע של רוסיליו שמתחבר לכל המסביב ומייצר שיר שבשקט אפשר היה להדביק אותו לעברי לידר. יפה, פשוט, מופשט וטוב.
