בשירים מהסוג הזה הולכים ישר לקלישאות של דו קיום ושילוב, ואיזה יופי הערבי שר עם היהודי, וההיפך. אז בואו רגע נתעלם מזה, ונתייחס למוזיקה שהיא משובחת בפני עצמה, מקפיצה וסוחפת, ומהווה משהו שנוחת לך היישר באוזן בלי מתווכים. השילוב של סאז עם סאן טיילור, שני עולמות שונים, נראה כל כך טבעי ומעורר, עד שלא ברור איך זה לא קרה קודם.
"תתעורר עכשיו, תאחד את המאוחד", הם שרים, ובעצם מבקשים לפני הכל לשמור על הקיים שלא יתפרק ואליו אפשר יהיה להוסיף את כולם. ממש כמו החיבור בין השפות ליצירת שפה אחת משותפת – המוזיקה.
