האם זה שיר אוטוביוגרפי של אייזנברג, שכולם נטשו אותו אחרי הראיון ההוא שבו פתח על כולם ונזרק הצידה אחרי שטבלות הרייטינג התחלפו ורק הבחורה נשארה? או שמא אייזנברג מדבר בכלל על המוזיקה, שנשארה איתו לאורך כל הדרך גם כשהיה קשה, ושימשה לו מצוף?
כך או אחרת, "לא מובן מאליו" הוא שיר רוק רך, שמדגים היטב מדוע אייזנברג זכה בתחרות ההיא ויכול לתת לו קצת אוויר לקאמבק. אין פה חידושים מרעישים או משהו שלא ידענו שקיים אצל אייזנברג, אבל צריך להחמיא לו על האומץ לייצר רוק גם בימים אלה. האם המוזיקה שלו תנצח את הכל? היא בהחלט יכולה.
