שווה לחכות לסוף השיר כדי לשמוע את הדגימה של נוריאל "בכלא הצבאי" על הלחן הטורקי של hayde soyle של איברהים טטליס, פשוט כי הוא מסכם את כל התוכחה ששר טונה (איתי זבולון) לאורך כל המניפסט החדש שלו שבועט לכל הכיוונים. בגדו בו, ריכלו עליו, סיפרו עליו מעשיות ושטויות, ופאק הקינלי מ"גם זה יעבור" ובואו נדבר דוגרי: אם תסובב את הגב ידקרו אותך ולכל מקום שאליו תסתכל תראה את האנשים שעשו את זה, עד שתצטרך קב"ן כפי ששר נוריאל.
שיר תוכחה בועט, אמיתי, מצייר מציאות לא פשוטה בתעשייה שבה אם אתה מצליח יש מי שמגמד אותך כדי להרגיש גדול, אבל אתה צריך להציג חזות מחויכת. החיבור של טונה, עם העיבוד שלו יחד עם ניר דנן ויקיר בן טוב, מייצר כאן משהו שאולי חריג בחומרת מילותיו, אבל חריג לטובה באיכותו.
